Bava Metzia 84

Kapitel 84

א כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד
1 wenn jemand einem etwas in Verwahrung gibt, so rechnet er mit seiner Frau und seinen Kindern;
ב נימא לה לאימיה זילי שלימי אמרה לא אמר לי דלאו דידיה נינהו דאקברינהו
2 verlangt man von seiner Mutter, daß sie Ersatzleiste, so kann sie erwidern, er sagte ihr nicht, daß es nicht ihm gehöre, um es vergraben zu müssen;
ג נימא ליה אמאי לא אמרת לה אמר כ"ש דכי אמינא לה דדידי נינהו טפי מזדהרא בהו
3 sagt man zu ihm: weshalb hast du es ihr nicht gesagt, so kann er erwidern: wenn ich ihr sage, daß es mir gehört, ist sie um so vorsichtiger damit.
ד אלא אמר רבא משתבע איהו דהנהו זוזי אשלמינהו לאימיה ומשתבעא אימיה דהנהו זוזי אותבינהו בקרטליתא ואיגנוב ופטור
4 Vielmehr, sagte Raba, schwöre er, daß er das Geld seiner Mutter gegeben habe, und schwöre seine Mutter, daß sie das Geld in das Kästchen gelegt habe und es gestohlen worden ist, sodann ist er ersatzfrei.
ה ההוא אפוטרופא דיתמי דזבן להו תורא ליתמי ומסריה לבקרא לא הוו ליה ככי ושיני למיכל ומית אמר רמי בר חמא היכי נדיינו דייני להאי דינא
5 Einst kaufte ein Waisen-Vormund einen Ochsen für die Waisen und übergab ihn einem Rinderhirten; dieser aber hatte keine Backzähne und Schneidezähne, um fressen zu können, und er verendete. Da sprach Rami b. Ḥama: Wie sollen nun die Richter in dieser Sache urteilen?
ו נימא ליה לאפוטרופא זיל שלים אמר אנא לבקרא מסרתיה
6 Verlangt man vom Vormund, daß er Ersatz leiste, so kann er erwidern, er habe ihn dem Rinderhirtenübergeben;
ז נימא ליה לבקרא זיל שלים אמר אנא בהדי תורי אוקימתיה אוכלא שדאי ליה לא הוה ידעינן דלא אכל
7 verlangt man vom Rinderhirten, daß er Ersatz leiste, so kann er erwidern, er habe ihn zu den anderen Rindern gebracht und ihm Futter vorgeworfen; er konnte nicht wissen, daß er nicht fresse.
ח מכדי בקרא שומר שכר דיתמי הוא איבעי ליה לעיוני אי איכא פסידא דיתמי הכי נמי והכא במאי עסקינן דליכא פסידא דיתמי דאשכחוהו למריה דתורא ושקול יתמי זוזי מיניה
8 Merke, der Rinderhirt ist ja ein Lohnhüter der Waisen, so sollte er doch aufpassen!? – Wenn hier eine Schädigung der Waisen in Betracht käme, wäre dem auch so, hier aber handelt es sich um den Fall, wenn keine Schädigung der Waisen in Betracht kommt, denn man fand den Eigentümer des Ochsen, und die Waisen erhielten von ihm ihr Geld. –
ט אלא מאן קא טעין מריה דתורא קטעין איבעי ליה לאודוען מאי מודעינן ליה מידע ידע דמקח טעות הוי בספסירא דזבן מהכא ומזבין להכא הלכך מישתבע איהו דלא הוה ידע ומשלם בקרא דמי בשר בזול
9 Wer klagte denn? – Der Eigentümer des Ochsen klagte, denn jenersollte es ihm mitteilen. – Was sollte jener ihm denn mitteilen, er wußte ja, daß es ein auf Irrtum beruhendes Kaufgeschäft war!? – Es war ein Zwischenhändler, der da kauft und sofort dort weiterverkauft. Er muß daher schwören, daß er es nicht wußte, und der Rinderhirt muß einen billigen Fleischpreis ersetzen.
י ההוא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה הוה ליה לדידיה נמי כריא דכשותא א"ל לסרסיה מהאי רמי אזל רמא מאידך אמר רב עמרם היכי נדיינו דייני להאי דינא
10 Einst gab jemand seinem Nächsten Hopfen zur Verwahrung; dieser aber hatte ebenfalls einen Haufen Hopfen und wies seinen Verwalteran, von diesemzu nehmen; dieser aber nahm vom anderen. Da sprach R. A͑mram: Wie sollen nun die Richter in dieser Sache urteilen?
יא נימא ליה לדידיה זיל שלים אמר אנא אמרי ליה מהאי רמי
11 Verlangt man von ihm, daß er Ersatz leiste, so kann er erwidern, er habe [den Verwalter] angewiesen, von diesem zu nehmen;
יב נימא ליה לסרסיה זיל שלים אמר לא א"ל מהאי רמי ומהאי לא תירמי
12 verlangt man vom Verwalter, daß er Ersatz leiste, so kann er ja erwidern, er sagte mir nicht, daß ich nur von diesem nehme und von jenem nicht. –
יג ואי דשהא שיעור לאיתויי ליה ולא אייתי ליה גלי אדעתיה דניחא ליה בדלא שהא
13 Wenn [der Verwalter] aber so lange gesäumthat, als er [von seinem] geholt haben konnte, und es nicht geholthat, so hat er ja bekundet, daß dies ihm recht war!? – Er hatte nicht gesäumt. –
יד סוף סוף מאי פסידא איכא והא קא משתרשי ליה א"ר סמא בריה דרבא דהוה שיכרא חלא רב אשי אמר בכיסי
14 Aber endlich lag ja gar kein Schaden vor, er hat ja bei ihm gegoren!? – R. Sama, der Sohn Rabbas, erwiderte: Der Met war sauer geworden. R. Aši erwiderte: Es war Dornenhopfen,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel